ממשלת ישראל השלושים ושבע - יומן אירועים

הצעה אנטי-דמוקרטית: ח"כ סון הר מלך קידמה חוק שיאפשר לכנסת לעכב משפטי שרים

חברת הכנסת לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) קידמה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק נפיצה, המעניקה לראשונה לוועדת הכנסת סמכות לעכב הליכים פליליים נגד ראש הממשלה או שר מכהן, "אם ראתה צורך בכך". הצעה זו נתפסת כמהלך חקיקתי שנוי במחלוקת המכוון לאפשר התערבות פוליטית בהליכי משפט פליליים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב–מיארה התנגדה להצעה באופן נחרץ, וקבעה כי זוהי "הצעה פרסונלית שמטרתה למלט את ראש הממשלה מאימת הדין" וכי היא פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות ובשלטון החוק. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דחה את דבריה וטען כי החוק נועד "להגן על נבחרי הציבור מפני רדיפה פוליטית".

הרב יצחק יוסף קבע כי ראשי ישיבות הקוראים לגיוס 'בגדר אפיקורוס'

הראשון לציון לשעבר, הרב יצחק יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, יצא במתקפה חסרת תקדים נגד ראשי ישיבות ורבני הציונות הדתית התומכים בגיוס חרדים לצה"ל, ובפרט נגד הרב תמיר גרנות, אב שכול לבן חלל צה"ל. הרב יוסף טען כי מי ששואל "מה הועילו האברכים?" והקורא ל"כולם לצבא" נופל בגדר "אפיקורוס" וכי אין לצרפו למניין. דבריו נאמרו בתגובה ישירה לביקורת שהשמיע הרב גרנות על הגישה החרדית לגיוס.

כל שרי הליכוד חתמו על קריאה לנשיא לחון את נתניהו

כל שרי מפלגת הליכוד חתמו על מכתב גלוי, שיזמה השרה עידית סילמן, שמוען לנשיא המדינה יצחק הרצוג, וקורא לו "להפעיל את סמכויותיו" לעצירת משפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. היוזמה באה בהשראת נאומו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ בכנסת, שרמז על אפשרות חנינה לנתניהו. המהלך נתפס כשיא בהתערבות של הרשות המבצעת והמחוקקת בהליך משפטי פלילי, ויוצר לחץ פוליטי חסר תקדים על נשיא המדינה להשתמש בסמכות החנינה למטרות פוליטיות. גם חברי כנסת ממפלגות אחרות הצטרפו למהלך, כולל גדעון סער, זאב אלקין ואלמוג כהן.

רועי שלו, שורד טבח הנובה – שם קץ לחייו

רועי שלו, בן 30 מניצני עוז, שנפצע קשה בטבח מסיבת הנובה ואיבד את בת זוגו מפל אדם – אחותה של מעיין אדם – נמצא אמש ללא רוח חיים ברכב בוער סמוך לחוף פולג בנתניה. זמן קצר לפני מותו כתב ברשתות החברתיות: “לא יכול יותר. תסלחו לי על הכול”. חברים וקרובים שחששו לחייו חיפשו אחריו במשך שעות עד שזוהה בזירה. צוותי כיבוי מצאו את הרכב הבוער בכביש 2 סמוך למחלף אודים וקבעו את מותו במקום. אמו התאבדה זמן קצר לאחר אירועי 7 באוקטובר, והוא הותיר אחריו אב, אח ואחות. עמותת שבט הנובה ספדה לו: “רועי היה מעמודי התווך של הקהילה, לב גדול שנשבר מהכאב”. הקהילה כולה קראה להעלות את המודעות למצוקה הנפשית של שורדי הטבח.

מכתב מעורר סערה: גולדקנופף ביקש לשחרר גם עריקים חרדים

יו״ר יהדות התורה, ח״כ יצחק גולדקנופף, שלח לראש הממשלה נתניהו מכתב שבו בירך על התוכנית להשבת החטופים – אך במקביל קרא לשחרור עריקים חרדים מהכלא לקראת חג הסוכות. במכתבו טען כי "גורמי הרשע מחייבים את מדינת היהודים להושיב בכלא אזרחים שחטאם הוא לימוד תורתם", וביקש שיזכו אף הם לשוב הביתה לחיק משפחותיהם. הפנייה עוררה סערה במערכת הפוליטית, במיוחד על רקע הנפגעים הרבים במלחמה. גורמים בקואליציה טענו כי מדובר ב"עיתוי אומלל וניתוק מהמציאות".

טרור אנטישמי ביום כיפור – יהודים נרצחו במנצ'סטר

בבוקר יום כיפור אירע פיגוע טרור אנטישמי מחוץ לבית כנסת בפרבר מנצ'סטר שבבריטניה, בו שני יהודים נרצחו וכמה נפצעו בהתפרצות של דריסה ודקירות. המחבל, שראשית חשדו נפנה לחגורת נפץ שבגבו, יצא מרכבו ודקר עוברי אורח חובשי כיפה — ולאחר מכן נורה למוות על ידי כוחות הביטחון. בתחילה ניסה לפרוץ לבית הכנסת, אך המתפללים שהתבצרו בפנים סגרו את הדלתות, ובקטע זה בלט דמותו של הרב שהגן על הקהילה. המשטרה קבעה שמדובר בפיגוע טרור, ותוגברה האבטחה סביב בתי כנסת בכל רחבי בריטניה. המפלגה הלייבור קראה לפעולה נגד הגל האנטישמי, והשרים בישראל והקהילה הבינלאומית גינו את האירוע בחריפות. מדובר באחת ההתפרצויות האלימות הבולטות נגד יהודים באירופה לאחר פרוץ המלחמה בעזה, ומהווה נקודת שיא בדאגות הקהילה היהודית ברחבי העולם.

מינוי זיני לראש שב"כ אושר בממשלה

הממשלה אישרה פה אחד את מינויו של האלוף במיל’ דוד זיני לראש השב״כ, לאחר שוועדת גרוניס נתנה אור ירוק והיועצת המשפטית לממשלה קבעה שאין מניעה משפטית למרות קשיים. לעמדת היועצת צורף מכתב ניגוד עניינים, המגביל את מעורבותו של זיני בנושאים הנוגעים לנתניהו. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג״ץ נגד המינוי, אך ההערכות הן שבית המשפט לא יתערב. נתניהו בירך על המינוי וטען כי המציאות לאחר 7 באוקטובר מחייבת חשיבה מחוץ לקופסה. זיני ייכנס לתפקידו בתחילת אוקטובר, לתקופה של חמש שנים.

התנצלות נתניהו בפני קטאר: בתיווך טראמפ, על רקע תקדים ארדואן

ראש הממשלה בנימין נתניהו התנצל בפני ראש ממשלת קטאר, מוחמד אל-ת'אני, על הפגיעה בריבונות המדינה בעקבות ניסיון החיסול הכושל של בכירי חמאס בדוחא. ההתנצלות הדרמטית נעשתה בשיחת טלפון מבית הלבן, בתיווכו ובדרישתו המפורשת של הנשיא דונלד טראמפ. ההתנצלות, שניתנה לאחר שבועות ספורים מהתקיפה, לוותה בהתחייבות ישראלית לא לפעול שוב בשטח קטאר. דוחא, שגינתה את התקיפה, דורשת כעת מישראל פיצויים למשפחת איש הביטחון הקטארי שנהרג. בישראל עורר הצעד סערה, כשהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את ההתנצלות וטען כי התקיפה נגד "מדינת האויב קטאר" הייתה "צודקת ומוסרית". התנצלות זו נחשבת לצעד נדיר המזכיר את התקדים המדיני הקודם: התנצלותו של נתניהו ב-2013 בפני נשיא טורקיה ארדואן על תקרית משט המרמרה. בשני המקרים, ההתנצלות ניתנה לדרישת נשיא אמריקני מכהן (טראמפ במקרה הנוכחי ואובמה במקרה הטורקי), מה שמצביע על דפוס של צעדי פיוס מדיניים הנדרשים על ידי הבית הלבן לאחר תקריות צבאיות.

נתניהו לטראמפ: תומך בתוכניתך לסיום המלחמה

בוושינגטון נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, שהציג את יוזמתו לסיום הלחימה בעזה – 724 ימים לאחר הטבח. על פי התוכנית, חמאס יפורק מנשקו, יוחזרו החטופים לישראל תמורת שחרור כ־250 אסירי עולם פלסטינים, צה"ל ייסוג בהדרגה מהרצועה ותוקם רשות פלסטינית מתוקנת שתנהל את השטח. עוד נכלל סעיף לפיו תוקם ועדה בינלאומית שתפקח על פירוז הרצועה, ולישראל תישמר הזכות להגיב צבאית במקרה של הפרות. טראמפ הדגיש כי “גם חמאס רוצה לסיים”, והצהיר שנתניהו נתן את הסכמתו המלאה. נתניהו עצמו הבהיר כי הוא תומך ביוזמה – אך הדגיש שכל מטרות המלחמה חייבות להיות מושגות. משפחות החטופים בירכו על המהלך ואמרו: “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”.

חמאס איבד קשר עם שני חטופים בעיר עזה

טווח ה־24 השעות שקדמו ל־28.09.25, צה״ל דיווח על הפצצת כ־140 יעדים ברצועת עזה, ביניהם מבני תשתיות, מבנים שהתנהלו בהם פעילויות חמאס, תשתיות לחימה של החמאס ועוד. חמאס, דרך הזרוע הצבאית שלו, הכריז שבמהלך פעולות הצבא האזוריות איבד קשר עם שני חטופים ישראלים באזורי עזה בעיר עזה. הוא קרא להפסקת אש של 24 שעות כדי לאפשר חילוץ או ניסיון להשבתם, ישראל לא הגיבה באופן פומבי ראש ממשלת ישראל, נתניהו, הודיע כי ישראל עובדת יחד עם ארצות הברית על תכנית הפסקת אש (ceasefire) לחזית עזה, במסגרת תכנית בת 21 נקודות (המודל שמניחים שישראל והאמריקאים מביאים מול חמאס בתהליך המשא־ומתן) לחץ בינלאומי על ישראל להפסיק את הלחימה

ועידת ArabCon, הקהל מתפרץ בצחוק בתגובה לשאלה "האם אתם מגנים את אירועי אוק' 7?"

במהלך פאנל, שאל המנחה (דקה 03:39:15): "האם אתם מגנים את אירועי ה-7 באוקטובר?". בתגובה, חברי הפאנל והקהל פרצו בצחוק. לאירוע זה הגיב יוסף חדד במהירות, כדרכו, בעוד שמערך ההסברה הישראלי הרשמי (ככל שיש כזה) לא הוציא כל תגובה.

פיגוע בצומת ג'ית שבשומרון, ליד קדומים

לוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים נהרג בפיגוע משולב סמוך ליישוב קדומים. הלוחם פונה במצב אנוש לבית החולים בילינסון בפתח תקווה, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. מהתחקיר הראשוני של האירוע עולה כי הכוח הצבאי, שבו היה הלוחם, עצר בצומת לאחר שזיהה רכב פלסטיני חשוד. על פי החשד, נהג הרכב ניסה לדרוס את הלוחמים, ואלו פתחו בתגובה בירי כדי לנטרלו. ההערכה המרכזית הנבדקת כעת היא שהלוחם נפגע אנושות מאותו ירי שביצעו חבריו לכוח. בצה"ל מדגישים כי נסיבות האירוע עדיין נמצאות תחת חקירה, ובין היתר נבדק האם היה בתוך הרכב הצבאי או מחוצה לו בעת שנפגע.

נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם

ראש הממשלה נתניהו נאם בעצרת הכללית של האו"ם, כשבמהלך כניסתו ובתחילת דבריו נרשמה מחאה קולנית, כולל נטישה המונית של משלחות ערביות ומוסלמיות מהאולם. עיקרי הנאום והמסרים: מלחמת חרבות ברזל וחטופים: נתניהו הבטיח שהמערכה תימשך עד להשבת כל החטופים הביתה, וקרא להם בעברית (דרך מערכות רמקולים ושליטה על מכשירי טלפון ברצועה): "לא שכחנו אתכם". הוא הדגיש כי ישראל חייבת "לסיים את העבודה" נגד חמאס, וטען כי מי שמכיר במדינה פלסטינית מעביר מסר ש"משתלם לרצוח יהודים". הוא השווה מתן מדינה לפלסטינים לאחר 7 באוקטובר ל"מתן מדינה לאל-קאעדה ליד ניו יורק אחרי 11 בספטמבר". מזרח תיכון חדש: סוריה: חשף כי החלו "מגעים רציניים" עם הממשלה החדשה בסוריה והביע אמונה שניתן להשיג הסכם. לבנון: קרא לשלום עם לבנון, אך דרש מו"מ ישיר ופירק את חיזבאללה מנשקו כתנאי. איראן: חזה כי יום אחד "ישראל ואיראן יחדשו את הידידות ביניהם". התמודדות עם ביקורת: הוא תקף את המדינות המאשימות את ישראל בטענה כי "זה אינו כתב אישום נגד ישראל, אלא נגד עצמכם", והדגיש כי ישראל היא זו שמפנה אזרחים בעזה ומעבירה סיוע, בניגוד לטענות על "רצח עם"

ועדת גרוניס אישרה: דוד זיני מונה לראש השב"כ חרף המחלוקות

הוועדה בראשות אשר גרוניס אישרה פה אחד את מינויו של האלוף במיל' דוד זיני לראש השב"כ. המינוי, שהוצע על ידי ראש הממשלה נתניהו, עורר ויכוחים בעקבות התבטאויות בעייתיות של בני משפחתו. חברי הוועדה ציינו כי על זיני להבין כי הכפיפות לראש הממשלה אינה מצדיקה פעולות בלתי דמוקרטיות. ההחלטה הדגישה כי אין בסמכות הוועדה לבדוק את כישוריו המקצועיים, אלא רק את טוהר המידות. בכך נסללה דרכו של זיני לעמוד בראש הארגון הרגיש ביותר במדינה, ברגע פוליטי מתוח במיוחד.

המשטרה ביקשה לחקור את אביו של זיני על התבטאויות חריפות

הסערה סביב מינויו של דוד זיני לראש השב"כ מסרבת לדעוך: המשטרה בחנה הקלטות של אביו, הרב יוסף זיני, שבהן נשמע מאחל "שבג"ץ יתפוצץ" ואף אומר שלו היה ח"כ היה יורה בח"כ אחמד טיבי. בתחילה הוחלט לזמנו לחקירה באזהרה, ושוטר אף הגיע לביתו – אך הזימון בוטל ברגע האחרון, בטענה שנדרש אישור מיוחד בשל מעמדו הציבורי. במשטרה ובפרקליטות הובהר כי לא נפתחה חקירה רשמית, אלא "בדיקה" בלבד, אך בימים הקרובים נשקלת אפשרות להזמינו לחקירה מחודשת. כך או כך, נכון לעכשיו הרב זיני לא נחקר בפועל, אך האפשרות לכך עודנה על השולחן.

אם הלוחם נסעה לבסיס כדי לבקש מבנה שלא ייכנס לעזה

שירי קנר, אם לחייל המיועד להיכנס לרצועת עזה, התראיינה לאולפן כאן 11 וסיפרה כי נסעה לבסיס בנה בניסיון למנוע את כניסתו. קנר אמרה: “אחסום בגופי את הכניסה שלו לעזה, גם אם אצטרך להיתלות על הטנק שלו”. היא הבהירה כי היא מוכנה לפעול בכל דרך כדי למנוע את יציאתו של בנה לקרב.

פיגוע במעבר אלנבי

ביום חמישי, 18 בספטמבר 2025, אזרח ירדני בן 57 בשם עבד אל-מוּטַּלֶבּ אל-קייסי, אשר נהג במשאית סיוע לכאורה בדרכה לרצועת עזה, ביצע פיגוע טרור במעבר הגבול. אל-קייסי ירד ממשאיתו, פתח באש מאקדח לעבר שני חיילי צה"ל ופצע אותם. לאחר שנתקל במעצור בנשקו, המשיך ותקף אותם בדקירות סכין. מאבטח במעבר ירה במחבל ונטרל אותו. כתוצאה מהפיגוע נרצחו שני ישראלים: סגן-אלוף (במיל') יצחק הרוש, בן 68, וסמל אורן הרשקו, בן 20. השניים נפצעו תחילה באורח אנוש, ומותם נקבע לאחר מכן.

בהקלטה נחשף: הרב זיני מאחל שבג״ץ יתפוצץ

בהקלטות שנחשפו בשבועות האחרונים נשמע הרב יוסף זיני, אביו של ראש השב"כ המיועד, כשהוא מתבטא בחריפות כלפי מערכת המשפט, הכנסת ובכירים פוליטיים. דבריו כללו איחולים להשמדת מוסדות שלטון החוק, אמירות אלימות על חברי כנסת, התייחסויות מזלזלות לשופטי העליון והתקפות בוטות על אישי ציבור בכירים. שרשרת ההתבטאויות עוררה סערה ציבורית ותקשורתית, והובילה את המשטרה לבחון פתיחה בחקירה פלילית. לאחר זימון שנעצר ברגע האחרון, נותרת הסוגיה פתוחה והדיון הציבורי סביב גבולות חופש הביטוי של רב במעמדו מחריף מיום ליום.

חולצו גופותיהם של אילן וייס ועידן שתיוי מעזה

במבצע מיוחד בעזה השיבו כוחות צה"ל ושב"כ את גופותיהם של אילן וייס, חבר צוות החירום מקיבוץ בארי שנרצח ונחטף ב־7 באוקטובר, ושל עידן שתיוי, בן 28 מפתח תקווה, שנרצח במסיבת הטבע נובה. משפחותיהם עודכנו בבשורה הקשה לאחר חודשים ארוכים של חוסר ודאות

רס״ר במשטרת שדרות שם קץ לחייו

קצין במשטרת שדרות, נמצא ללא רוח חיים באשקלון – משפחתו מציינת שהאירוע קשור לאובדן חבריו בטבח 7 באוקטובר. דווח כי בבוקר ה־6 באוקטובר בסיס מסר את נשקו בתחנה, ויום לאחר מכן חבריו דיברו על מותם סביבו. לטענת משפחתו, מאז האירוע הוא השתנה קשות. נסיבות מותו לא אושרו רשמית כקביעת התאבדות, אך במשטרה ובציבור מביעים צער ומעלים תהיות מה עומד מאחורי הסיפור הכבד.

נתניהו מציג: חמשת עקרונות הניצחון – “לא נוותר על אף יעד”

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג הערב את חמשת העקרונות שלדבריו יובילו לסיום המלחמה בעזה. על המסך מאחוריו הופיעו הסעיפים: פירוק חמאס מנשקו, השבת כלל החטופים – החיים והחללים, פירוד הרצועה, שליטה ביטחונית ישראלית מלאה ברצועת עזה, וממשל אזרחי חלופי שאינו חמאס ואינו הרשות הפלסטינית. נתניהו הדגיש כי מדובר ב"תנאים בלתי מתפשרים" וכי "ישראל לא תפסיק את הלחימה עד שיושגו כולם". לדברי מקורבים, המסר נועד להרגיע את הציבור ולהבהיר כי הממשלה שומרת על קו עקבי למרות הלחצים הבינלאומיים. עם זאת, באופוזיציה טענו כי מדובר בהצהרה ריקה מתוכן וכי הציבור מצפה למעשים – לא לשקפים.

קצין פינוי בשריון שם קץ לחייו

ביום רביעי, 30 ביולי 2025 (הדיווח פורסם ב-31 ביולי וציין “אתמול”), שם קץ לחייו רועי וסרשטיין, בן 24, ששירת מעל 300 ימי מילואים כחבר חוליית פינוי בחטיבת השריון 401. צה״ל מסר כי לא יוכר כחלל מאחר שלא היה בשירות פעיל בעת מותו.

לוחם צנחנים ניסה להתאבד בבסיסו

לוחם בהכשרה בחטיבת הצנחנים ניסה לשים קץ לחייו במהלך שירותו בבסיס, ומצבו הוגדר אנוש. הוא פונה לבית חולים סמוך לאחר שנמצא על ידי מפקדיו. בצה"ל עדכנו כי מצ"ח פתחה בחקירה שממצאיה יועברו לפרקליטות הצבאית, והודעה נמסרה למשפחתו. מדובר בפרסום חריג, שכן צה"ל נוטה שלא לדווח על ניסיונות התאבדות אלא על מקרי מוות בפועל.

לוחם יהל״ם לשעבר נמצא ללא רוח חיים

ביום שבת, 6 ביולי 2025, נמצא דניאל אדרי, בן 24 מצפת, ללא רוח חיים; על-פי הדיווחים שירת כמילואימניק ונחשף לאירועים קשים בעזה ובלבנון מאז 7 באוקטובר. משפחתו תיארה מצוקה נפשית מתמשכת.

החללים החטופים יונתן סמרנו, עפרה קידר ושי לוינסון חולצו מעזה

במבצע מיוחד בדרום רצועת עזה השיבו כוחות צה"ל ושב"כ את גופותיהם של יונתן סמרנו, עפרה קידר ושי לוינסון, שנחטפו ב־7 באוקטובר. המבצע התאפשר בזכות מודיעין מדויק והובלת שב"כ מהחמ"ל למבצעים מיוחדים. סמרנו, בן 21 מתל אביב, נחטף ממסיבת נובה; קידר, בת 70 מקיבוץ בארי, נרצחה בעת שיצאה להליכה; ולוינסון, בן 19 מגבעת אבני, נפל כלוחם טנק בקרב מול מחבלי חמאס. משפחות השלושה קיבלו את הבשורה הקשה לאחר 625 ימים של ציפייה וחוסר ודאות, והביעו הקלה מסוימת על כך שזכו להשיב את יקיריהם לקבורה בישראל. בפורום המשפחות ציינו כי השבת כלל החטופים – החיים והחללים – נותרה חובה מוסרית ומטרה לאומית.

הצעת האופוזיציה לפיזור הכנסת נכשלה

הלילה (12.6.25) נדחתה במליאת הכנסת הצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית, לאחר שהתקבל רוב של 61 מתנגדים מול 53 תומכים. הצעת האופוזיציה שאפה להביא לבחירות מוקדמות בתוך שלושה חודשים, אך נכשלה מול התנגדות חרדית מובהקת. בהליך שנמשך שעות נרשמו שיחות מרתוניות בין יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין לנציגי ש"ס ודגל התורה. אגודת ישראל אף התפצלה בהצבעתה — חלק תמך וחלק התנגד להצעה. בעקבות הדחייה, לפי החוק האופוזיציה אינה רשאית להגיש הצעה דומה מחדש בתקופה של חצי שנה. הקואליציה חזרה ונשענה על יציבותה, תוך שהיא מבהירה כי המהלך שבא להערער אותה נכשל. ההשלכות המדיניות צפויות להתבטא בקרבות חוק הגיוס הקרוב שלאחר נפילת ההצעה.

שוטר מג״ב גיבור הקרבות שם קץ לחייו

בן 32 ממושב יתד ואב לשלוש בנות, נמצא ללא רוח חיים בדירה באשקלון כשאקדחו לצדו. פיבנב לחם בקרבות ה־7 באוקטובר והרג לבדו 13 מחבלים במהלך חמש תקריות שונות, בדרכו מתחנת המשטרה בחברון לבית משפחתו. לאחר האירועים פנה לאגף השיקום במשרד הביטחון בשל פגיעתו הנפשית וקיבל טיפול פסיכולוגי במשך שבעה חודשים. מותו מצטרף לשני שוטרים נוספים שכבר התאבדו לאחר שנחשפו לזוועות אותו יום. הלווייתו התקיימה בערב יום רביעי באשקלון.

פעימה רביעית של עסקת החטופים השנייה

שחרור שלושה חטופים ישראלים (גברים) משבי חמאס, במסגרת הפעימה הרביעית של העסקה. 1. ירדן ביבס (מניר עוז), 2. עופר קלדרון (מניר עוז), 3. קית' סיגל (מכפר עזה). שלושתם שהו בשבי חמאס במשך 484 ימים. ישראל שחררה 183 אסירים ביטחוניים בתמורה לשלושת החטופים, בהתאם לתנאי ההסכם.

ועדת השרים לחקיקה אישרה את קידום הצעת החוק להפרטת תאגיד השידור

ב־24 בנובמבר 2024 קיימה ועדת השרים לחקיקה דיון מקיף בהצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי. הדיון היה טעון במיוחד, לאחר שנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה טענו כי מדובר בצעד בעל אופי “משטרי” ולא רק שינוי מבני בתחום התקשורת. חברי הוועדה מטעם הממשלה דחו את עמדת הייעוץ המשפטי והדגישו כי הכנסת והממשלה מוסמכות לקדם את המהלך. במהלך הדיון נשמעו חילופי דברים חריפים בין נציגי הייעוץ המשפטי לשרים, כאשר הוועדה קיבלה לבסוף החלטה לקדם את ההצעה ולאשר אותה להמשך חקיקה. החלטת הוועדה נועדה לאפשר את הפסקת התמיכה הממשלתית בתאגיד והכנת הקרקע להעברתו לידיים פרטיות, צעד שהוצג כמרכיב מרכזי במדיניות הממשלה כלפי תחום התקשורת.

השר שלמה קרעי בראיון ליעקב גרודקה ב "קול ברמה" - המהדורה המרכזית

בראיון שהעניק שר התקשורת שלמה קרעי, הוצגה תפיסה שמערערת על יסודות הדמוקרטיה הישראלית. קרעי קרא לבטל את בג״ץ ולהקים ערכאה חלופית שתישלט בידי הכנסת, צעד שמפר את האיזון בין הרשויות. בנוסף, הוא תקף את היועצת המשפטית לממשלה וטען שהיא חוסמת את פעולת הממשלה, מהלך שמחליש את העצמאות המשפטית. ההתבטאות על האפשרות לפטרה ממקמת את היועמ״שית כאויב פוליטי במקום כמנגנון פיקוח חיוני. במקביל, הצהרתו על צמצום ואף סגירת הרשות השנייה לתקשורת משדרת ניסיון לשלוט בשיח הציבורי ולהחליש את חופש העיתונות. החיבור בין פגיעה במערכת המשפט ובמערכת התקשורת מצביע על מגמה של ריכוז כוח בידי הממשלה. עבור מבקרי הממשלה, מדובר בצעד נוסף בתהליך מתמשך של כרסום הדמוקרטיה.

אותר וזוהתה רשמית גופתו של הרב צבי קוגן באל־עין שבאיחוד האמירויות

ב־21 בנובמבר 2024 נעלם הרב צבי קוגן, שליח חב״ד באבו־דאבי ובעל חנות מזון כשרה בדובאי. לאחר חיפושים, ב־24 בנובמבר נמצאה גופתו באזור אל־עין שבאיחוד האמירויות, סמוך לגבול עומאן, כשברכבו אותרו סימני מאבק ודם. חקירת הרשויות באמירויות העלתה כי שלושה אזרחים מאוזבקיסטן חטפו והרגו אותו. השלושה נעצרו תוך ימים אחדים, ושמותיהם פורסמו בתקשורת המקומית. בהמשך נמסר כי מדובר ברצח על רקע אנטישמי וייתכן שמדובר בפיגוע טרור מכוון. ישראל גינתה בחריפות את הרצח ותיארה אותו כמעשה טרור אנטישמי, ומנגד שלטונות האמירויות הדגישו כי ימצו את הדין עם המעורבים. במרץ 2025 גזר בית משפט באבו־דאבי עונש מוות על שלושת הרוצחים, וחשוד נוסף נידון למאסר עולם. האירוע טלטל את הקהילה היהודית הקטנה באמירויות והוביל את המטה לביטחון לאומי בישראל לפרסם אזהרת מסע מחמירה לנסיעות לאזור.

פירוק השותפות גנץ-סער

פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי"

פיגוע הירי במחסום תרקומיא

בשעות הצהריים של ה-1 בספטמבר 2024, מחבל פתח באש מרכב חולף לעבר עמדת בידוק צבאית סמוך לחברון. כתוצאה מהירי נרצחו שלושה שוטרי משמר הגבול שאיישו את המחסום

שישה חטופים נרצחו במנהרת טרור ברפיח

להלן סיכום האירוע הטרגי של רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח: ב-29 באוגוסט 2024, מחבלי חמאס רצחו בדם קר שישה חטופים ישראלים שהוחזקו במנהרת טרור תת-קרקעית ברפיח, דרום רצועת עזה. הרצח התרחש ימים ספורים בלבד, על פי הערכות יומיים או שלושה, לפני שכוחות צה"ל פשטו על המקום. גופותיהם אותרו על ידי לוחמי צה"ל ב-31 באוגוסט 2024, וההודעה הרשמית על מותם נמסרה לציבור ב-1 בספטמבר 2024. על פי תחקיר צה"ל, המחבלים רצחו את החטופים כשהבינו שכוחות צבא מתקרבים למקום המסתור שלהם ועומדים לאבד את אחיזתם במנהרה. האירוע הפך לסמל של אכזריות חמאס והטרגדיה העמוקה של החטופים בשבי.

ראש הממשלה נתניהו מתחייב בתוכנית הפטריוטים שיסכים אך ורק להסכם חלקי

ראש הממשלה נתניהו מתחייב בתוכנית הפטריוטים שיסכים אך ורק להסכם חלקי שיאפשר המשך לחימה וחיסול החמאס

מבצע ארנון: חילוץ דרמטי מעומק עזה

כוחות צה"ל, השב"כ ויחידות מיוחדות ביצעו מבצע חילוץ מורכב ברצועת עזה, במסגרתו חולצו ארבעה חטופים ישראלים ממחנה הפליטים נוסייראת. המבצע, שנקרא "מבצע ארנון", תוכנן במשך שבועות ובוצע תחת אש כבדה ובתנאים מורכבים. החטופים – נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג’אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב – הועברו לנקודת פינוי והוטסו לקבלת טיפול בישראל. במהלך החילוץ נהרג מפקד הכוח, פקד ארנון זמורה ז"ל. הלוחמים נתקלו בהתנגדות חמושה מצד פעילי חמאס, אך הצליחו להשלים את המשימה בתוך דקות. המבצע זכה לשבחים בארץ ובעולם ונחשב להישג ביטחוני יוצא דופן, לצד ביקורת על היקף הנפגעים ברצועת עזה. האירוע עורר דיון ציבורי נרחב על המשך פעולות החילוץ האפשריות ועל המחיר הכרוך בהן.

לוחם מילואים נמצא ללא רוח חיים

ביום שישי, 7 ביוני 2024, נמצא אלירן מזרחי, לוחם מילואים בן 39 מאשדוד, ללא רוח חיים בביתו, כשנשקו הצבאי לצידו. מזרחי שירת כחצי שנה ברציפות מאז פרוץ המלחמה והיה אמור להתייצב שוב בצו 8 יומיים לאחר מכן. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. בצה״ל הכירו במקרה כאירוע התאבדות, אך סביב שאלת זכאותו לקבורה צבאית התפתח ויכוח ציבורי. חבריו ליחידה תיארו אותו כלוחם מחויב ומסור עד יומו האחרון.

מילואימניק אותר ירוי ברכבו

ביום שישי, 19 באפריל 2024, נמצא ניר דורון אברהם, בן 33 מגן יבנה, ירוי ברכבו באזור מגוריו. לפי הפרסומים, החזיק נשק אישי; המשטרה ציינה שאין חשד פלילי. משפחתו ותחקירים עיתונאיים קשרו בין המוות לשירותו הארוך מאז 7 באוקטובר.

פיגוע ירי בכביש 1 (מעלה אדומים)

שלושה מחבלים פלסטינים הגיעו לשטח המחלף (בשני רכבים), פרקו מהם, ופתחו באש מנשק אוטומטי (רובי M16 וקרלו) לעבר מכוניות שעמדו בפקק תנועה שהשתרך לפני המחסום.

בג"ץ פסל את תיקון חוק הסבירות ברוב של 8 נגד 7

בית המשפט העליון פסל את תיקון חוק יסוד: השפיטה, שנועד לצמצם את עילת הסבירות, ברוב של שמונה שופטים מול שבעה. מדובר בפעם הראשונה שבית המשפט העליון מבטל תיקון לחוק יסוד, מהלך שגרר תגובות חריפות מכל קצוות הקשת הפוליטית. לפי פסק הדין, החוק פוגע בעקרונות יסוד של שיטת הממשל הדמוקרטית בישראל, ובכך מצדיק ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד. הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה עוזי פוגלמן היו בין השופטים שתמכו בפסילה, בעוד השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון היו בין המתנגדים. ההכרעה ניתנה ביום האחרון לכהונתה של הנשיאה חיות. בתגובה לפסיקה, במערכת הפוליטית נשמעו קריאות לפעול לתיקון חדש או לקידום פסקת התגברות.

כוחות צה"ל הרגו בשוגג שלושה חטופים ישראלים

ב-15 בדצמבר 2023, במהלך הלחימה בשכונת שג'אעייה בעזה, הרגו כוחות צה"ל בשוגג שלושה חטופים ישראלים: יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טאללקה. השלושה, שנחטפו מבתיהם במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, הצליחו להימלט משוביהם וניסו לחבור לכוחות צה"ל. על פי תחקיר צה"ל, האירוע הטרגי התרחש באזור שבו לא הייתה נוכחות של אזרחים, והכוחות היו תחת אש כבדה ומתמשכת. החטופים יצאו מפיר של מנהרה, כשהם ללא חולצות ונושאים בד לבן על מוט, במטרה לסמן את כניעתם. חייל צה"ל זיהה את השלושה כמחבלים ופתח באש, והרג שניים מהם. החטוף השלישי, שנפצע מהירי, נכנס בחזרה למבנה וזעק לעזרה בעברית. למרות זאת, לאחר חילופי אש נוספים, גם הוא נהרג על ידי הכוחות. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, מסר כי הירי בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש וכי הכוחות בשטח לא זיהו נכון את הסיטואציה המורכבת. הוא הדגיש כי צה"ל נושא באחריות מלאה לאירוע והביע צער עמוק בפני משפחות החטופים. האירוע עורר זעזוע עמוק בישראל ובעולם, והעלה שאלות קשות בנוגע לכללי הפתיחה באש של צה"ל והלחץ העצום המופעל על הלוחמים בשטח. בעקבות המקרה, צה"ל חידד את הנהלים ונקט בצעדים כדי למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד. חקירת האירוע נמשכת, במטרה להפיק את כל הלקחים הנדרשים.

הכנסת אישרה: עילת הסבירות – בוטלה

הכנסת אישרה בקריאה שלישית את ביטול עילת הסבירות, אחד מחוקי הדגל של ממשלת נתניהו במסגרת הרפורמה המשפטית. החוק, שעבר ברוב של 64 ח"כים מהקואליציה וללא תמיכת האופוזיציה, מבטל את סמכות בג"ץ לפסול החלטות של הממשלה ונבחרי ציבור בטענה שהן "בלתי סבירות באופן קיצוני". האופוזיציה החרימה את ההצבעה, ובאותו זמן התקיימו הפגנות המוניות מחוץ לכנסת וברחבי הארץ. המתנגדים לחוק טוענים כי הוא מסיר חסם מרכזי על כוח השרים ופותח פתח לשחיתות שלטונית. התומכים רואים בו תיקון לאיזון הראוי בין הרשויות. מדובר בצעד ראשון מתוך שורת מהלכים שמקדמת הממשלה לשינוי מערכת המשפט. במערכת הפוליטית והציבורית – הסערה בעיצומה.

ישיבת ממשלה מיוחדת בעיר שדרות

הממשלה קיימה ישיבה מיוחדת בעיר שדרות, על רקע הפגנות בעד ונגד המהפכה המשפטית. לראשונה מאז כינון הממשלה השתתפה גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, שנמנעה עד כה מלהגיע לדיונים. ראש הממשלה נתניהו הצהיר כי יישובי העוטף הם חלק בלתי נפרד מישראל, וכי הממשלה תמשיך לפתחם. ראש העיר שדרות, אלון דוידי, התבדח וביקש רשות לבנות גם בבית חאנון ובבית להיא — נתניהו השיב לו כי “זה ייקח קצת זמן”. בהמשך היום ייפגש נתניהו עם ראשי הרשויות בעוטף, והשרה מירי רגב תציג עדכון על אירועי השבוע הבא

נתניהו פיטר את גלנט

ההחלטה של בנימין נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט ביום ראשון, 26 במרץ 2023, הייתה רגע שפל חדש במסע ההתנגשות בין ביטחון המדינה לבין הישרדותו הפוליטית של ראש הממשלה. גלנט, איש ביטחון עתיר ניסיון, העז לומר את האמת הפשוטה: ישראל נגררת למשבר חמור בשל הרפורמה המשפטית, וצה"ל מתחיל להיסדק. בתגובה – חרב הפיטורים נשלפה. נתניהו לא יכול היה להרשות לעצמו סדק בהצגה, אפילו אם מדובר באזהרה של שר ביטחון. ההדחה הזו לא נבעה מכשל מקצועי, אלא מהעובדה שגלנט שם את טובת המדינה לפני טובת הקואליציה. במונחים נתניהו-יים, זה פשע בגידה. הציבור יצא לרחובות באותו ערב, כי הבין שהקו האדום נחצה – שוב. בניגוד למה שמקווים בקואליציה, גלנט הפך מסמל של חולשה לדמות של אחריות לאומית.

השר יריב לוין מציג את הרפורמה המשפטית מעוררת המחלוקת

שר המשפטים יריב לוין הציג את הרפורמה המשפטית המקיפה שמקדמת ממשלת נתניהו ה-37. ההצעה כוללת שינויי יסוד במערכת המשפט, ביניהם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת יכולת בג"ץ לפסול חוקים, ומתן עליונות לחוקי יסוד. לדברי לוין, מטרת הרפורמה היא "השבת האיזון בין הרשויות", אולם גורמים באופוזיציה ובמערכת המשפט טענו כי מדובר באיום ישיר על הדמוקרטיה הישראלית. ההכרזה עוררה תגובות חריפות הן בכנסת והן בציבור, שהחלו מיד לאחר מכן בהפגנות נרחבות. המתנגדים לרפורמה טוענים כי היא מחלישה את מערכת האיזונים והבלמים במדינה. התומכים רואים בה מהלך נחוץ לתיקון מערכת משפטית שנתפסת בעיניהם כבלתי מייצגת. מאז ההכרזה, הפכה הרפורמה לסלע מחלוקת מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי בישראל.

השבעת הממשלה השלושים ושבע

ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) היא ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו. הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת העשרים וחמש והושבעה ב־29 בדצמבר 2022, ה' בטבת ה'תשפ"ג. מכהנים בה 33 שרים וחמישה סגני שרים, ובשיא גודלה היה מספר שריה הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.